זה הזמן לתת

מה בעצם כולל התפקיד שלך? מה את עושה ביומיום בכובע של "רכזת הפרוייקט"?

ירמה: אני נמצאת בקשר יומיומי כמעט מול גופים שזקוקים למתנדבים , מחברת ושולחת לכל פרוייקט כזה את התלמידים שלנו שמתאימים ומעוניינים לעסוק בו. במקביל אני יוזמת גם הצעות להתנדבות וכשאני מזהה גוף שלדעתי יוכל להיעזר במתנדבים שלנו אני פונה ומציעה ביוזמתי עזרה. את כל הפעילויות שעבורן ביה"ס למתנדבים אני מפרסמת בקבוצת הפייסבוק של בית הספר שפתוחה לכל התלמידים והבוגרים שלנו ובמקביל אני מעודדת את מנהלי הכיתות לפרסם את המידע בקרב תלמידיהם בקבוצות הוואצאפ של כל הקורסים שלנו.

את מחזיקה בכל כך הרבה כובעים: מאפרת, מורה, חונכת, סטייליסטית, מעצבת שיער ובחיים
האישיים גם רעייה, אמא וסבתא…איך "משחילים" לתוך לו"ז כזה גם את התפקיד של רכזת פרוייקט מתנדבים ו ללא קשר: זמן למשפחה, נשאר לך?

ירמה: זה מצחיק, אבל גם כשאני רואה את "הרשימה" הזו אני תוהה בעצמי איך אני מספיקה…
ועכשיו ברצינות: כדי לתפקד באופן טוב כעצמאית בתחום שלי, מצאתי שניהול זמן נכון הוא המפתח
להצלחה, כך אני מצליחה לתמרן בין כל המשימות ולוודא שהכול מתבצע כמו שצריך ושאף אחד לא
ניזוק בדרך. עם השנים הגעתי למסקנה שלא כמות הזמן ה משפחתי היא שקובעת, אלא האיכות של
הזמן הזה והאופן שבו אני מזקקת אותו לטובת כל אחד מבני משפחתי. בעניין העבודה, בגלל כל האהבה שלי לתחום העשייה למען אחרים, אני לא באמת מרגישה שאני "עובדת" וזה בכלל לא משנה אם באתי לבית הספר כדי לאפר, או ללמד, או לכל מטרה אחרת. כשהדברים נעשים מתוך אהבה, הם לא "מרגישים" כמו עבודה.

ובכל זאת, למה את בעצם עוסקת בהתנדבות הזו?

ירמה: אני מאמינה ב"כשאתה נותן – אתה מקבל". למרות שהדברים נשמעים כמו קלישאה, ראיתי
את זה קורה לא אחת וגם בחיים האישיים שלי : כשבעלי עבר ניתוח קיבלתי תמיכה ועזרה מאחרים.
כשאנחנו שולחים אנרגיה טובה לעולם, היא תמיד תחזור אלינו בדרך אחרת. אני באמת מאמינה
בזה.

בכל העשייה הזו למען הקהילה, האם זכור לך רגע מרגש?

ירמה: יש המון רגעים מרגשים, רק בשביל זה צריך כתבה שלמה נפרדת… אני יכולה לומר שקרה לא אחת שתלמידים שהתבקשו להתנדב במסגרת הפרויקט רק פעם אחת, המשיכו להתנדב באותו
מקום או גוף ביוזמתם גם לאחר מכן והמפגש החד פעמי עם תחום ההתנדבות הוביל את כולנו –
אותנו בצוות בית הספר ואותם כתלמידים, להיות בני אדם טובים יותר, מכילים ומעניקים יותר. זה
רווח נקי שאי אפשר לקנות בשום כסף וכמה שזה נשמע כמו קלישאה, זה מרגש אותי בכל פעם
מחדש.

ואתגרים, יש?

ירמה: הקושי שחווינו בגלל הקורונה בשנתיים האחרונות היווה אתגר לא קטן. בגלל שחלק מפעילויות ההתנדבות של התלמידים שלנו כוללות איפור של אוכלוסיות בבתי אבות, במחלקות בתי חולים ובקרב אוכלוסיות אחרות שמוגדרות "מוחלשות" מבחינה בריאותית, האופציות הללו נסגרו בפנינו מסיבות מובנות ועד היום חלק מהן גם לא נפתחו שוב לאופציה של התנדבות.
לזכותו של ירין ניתן לומר שמיד כשנסגרו האופציות הללו להתנדבות ולא היה ניתן לשלוח את
התלמידים שלנו לאפר כמעט בשום מקום, הוא פתח באופן מיידי את האפשרות לכל התלמידים שלנו
להתנדב בכל תחום בחיים )ולא רק בפעילויות איפור כפי שהיה נהוג עד הקורונה(, ורק כדי לשמור על רצף של התנדבות ונתינה.

יש סיפור מיוחד שזכור לך מכל הפעילויות במשך השנים?

ירמה: קרה שתלמידה שלנו שהתנדבה באחד מבתי החולים איפרה את אחד החולים ואח"כ הסתבר לה שהוא היה נשא של חיידק מסוג עמיד מאד, מה שהעמיד בסיכון את מוצרי האיפור שלה שמן הסתם באו במגע עם אותו חולה. כשיש ספק- אין ספק ואותה תלמידה קיבלה הוראה חד משמעית להיפטר מכל מוצרי האיפור ש בהם השתמשה במהלך ההתנדבות. התלמידה שנאלצה לזרוק לפח את מוצרי האיפור הפרטיים שלה שבהם השתמשה )וכאלה היו לא מעט( הייתה בסערת רגשות לאור העובדה שנאלצה להשליך לפח את מוצרי האיפור הפרטיים שלה ואני זוכרת שצוות בית הספר, ירין, מתן ואחרים עשו כל שביכולתם כדי להשלים לה ציוד איפור לתיק וכדי שלא יחסר לה דבר בסופו של תהליך. זה ריגש אותה וגם אותי עד מאד.

ולסיום- אמרו חז"ל: "מתוך שלא לשמה בא לשמה" )דבר הנעשה מתוך רצון להרוויח סופו שייעשה בזכות הדבר עצמו( מה דעתך על כך?

ירמה: אני מזדהה עם האמירה הזו באופן מוחלט וראיתי את זה קורה אצלנו כל כך הרבה פעמים
שזה לא יאומן בכלל כמה שזה נכון. אני פונה לכל מי שקורא את הכתבה הזו ומבקשת: תעשו,
תתנדבו, תתרמו מעצמכם, גם פעם אחת בחיים, יש לה כח עצום לשנות למישהו אחר את ההרגשה
ובמיוחד לכבוד יום המעשים הטובים אני מאחלת לכולנו שתמיד נהיה בצד הנותן, אמן!